מאת: בנימין בן הרוש
לאחר שנים של ציפיה , גבריאל חסון, אומן/מפיק מהמוכשרים והידועים במגזר הדתי מוציא אלבום שלישי.

הדגש הפעם היה להביא לקהל יצירת אומנות ולא להוציא מוצר שימכר במיימדים גדולים עקב כמות הסינגלים שישוחררו לרדיו ויהיו מנוגנים בכל חתונה אפשרית.

כשקבלתי את הדיסק רציתי לקחת קצת זמן ולהאזין בצורה קפדנית יותר מכל דיסק אחר ולא לפרסם ישירות ביקורת שתסביר מה יש באלבום. היה חשוב לי לקבל תמונה יותר ברורה על האלבום.

בקצרה. שישה רצועות, עם ארבע קטעים אינסטרומנטליים (כ 50 דקות סה"כ ) שני שירים .
השיר הראשון שיצא בתור סינגל "הלב האבוד" מזכיר לכלנו בעצם עם מי אנחנו מתעסקים. סאונד הגיטרות המוכרות והמפורסמות של גבריאל, לחנים אופייניים ועיבוד ניפלא ויוצא מגדר הרגיל.

הקונספט בהתחלה נורא הזכיר לי את תקליטי הויניל משנות השבעים של להקות הפרוג והפסכ' המאופיינים במספר קטן של רצועות, ושילוב קטעים אינסטרומנטליים ארוכים.
ארבעת הקטעים האינסטרומנטליים הם כנגד ארבעת העולמות לפי הזוהר - אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.

אני מתאר לעצמי שזה נושא הלימוד שלו כרגע, אבל בתור מאזין אני מנסה להבין מה גרם לגבריאל לאפיין כל עולם בהרמוניקה מסויימת. לדוגמה: הרצועה השנייה נקראת "אצליות" והיא נשמעת מאוד מלודית אבל מתגברת מרגע לרגע. כניראה שכך גבריאל רצה לתאר בתווים את תחושת העולם הזה. בסך הכל אלבום ניפלא אשר דורש האזנה רצינית ומעמיקה, שזה "חידוש" במיגזרנו.

אלבום רוק פרוגרסיב חסידי. כבוד.
האלבום מוקדש לאימו של גבריאל נעמי חסון ז"ל.
הפצה: התו השמיני.
ניהול אישי: יעל חסון - 054-8413008
תגובות על המאמר, בקשות, וכו.. : skook23@gmail.com

הירשמו לקבלת עדכונים באימייל על כל החדש במוזיקה כל יום ובחינם!